menu buttonmenu button

למה אוכלים דווקא תפוח בדבש בראש השנה? [ועוד עובדות על פירות מיוחדים לחגים]

אז כמה אורחים מגיעים אליכם החג? ואיך תדעו להגיד להם בביטחון מדוע דווקא אתרוג, או כמה גרגירים בדיוק יש ברימון – אם לא תשאלו אותנו?

כללי

עם קרוב ל-16 ימי חג ומועד על לוח השנה העברי, כמעט שאין חודש בו אנחנו לא נהנים מ’שובר שגרה’ קטן (או ענק. מדי), וכיאה למסורת – מה הדרך הטובה ביותר לחגוג קציר, בציר, חירות וניצחון מעטים על רבים, אם לא עם אוכל?

קבלו את מצעד הפירות המיוחדים של חגי ישראל, אלה שביום יום אינם מהווים אטרקציה של ממש, אולם ביום אחד בשנה הופכים לכוכבי המסיבה.

הלידר: אתרוג ריחני בסוכה

ארבעת המינים מצטרפים לחגיגה השמחה הזו של סוכות, ביחד עם הסוכה והקישוטים, אבל מה הפך את האתרוג – “פרי עץ הדר” –  למנהיג הבלתי מעורער של הארבעה?

זו הסיבה: בשונה מיתר המינים, אתרוג הוא אחד הפירות היחידים שיש להם גם ריח גן עדן וגם טעם מעולה, ובהמשלה לאדם, לו יש גם מעשים טובים וגם תורה.
ישנן דעות הסוברות שפרי עץ הדעת היה האתרוג, ואחרות מעודדות אכילת אתרוגים מבושלים לריבה לאחר חג סוכות, כסגולה לפריון ואריכות ימים.

דביק וממכר: תפוח בדבש לשנה טובה ומתוקה

 

מעבר לטעם מעולה, מה יש בתפוח, שמציב אותו בראש רשימת המצרכים המבוקשים ביותר בסל הקניות, לקראת ראש השנה?

הנה עובדה: בעץ התפוח תמצאו יותר פירות מאשר עלים (אמיתי).

מה זה אומר? שעץ התפוח הוא ללא ספק, אחד העצים החרוצים ביותר בסביבה: התבקש לספק פרי? ואכן מספק.

זו אחת הסיבות שהתפוח הפך מעוד פרי טעים – לסמל מיוחד על שולחן החג:
לקראת השנה החדשה, גם אנחנו מקווים להיות “קצת תפוחים”:
חרוצים, נחושים ומניבים פירות טובים.

תעשו רגע פאוזה בארוחת ראש השנה: אז כמה גרגרים יש בעצם ברימון?

איזה פרי. איזה מלך. מלך הפירות. עם הכתר והפאסון והצבע ההורס הזה – המעצב הרשמי של שולחן החג.
המסורת טוענת, שאם תספרו את מספר הגרגרים ברימון (טוב, קודם כל תצטרכו לקלף אותו),
תגיע למספר 613.

רינג-א-בל?

זהו בדיוק מספר המצוות  אותן תמצאו במקורות, מה שהופך את הפרי הזה לא רק לחביב הקהל כי הוא כל כך טעים, אלא גם סמל לכל מה שנרצה להשיג השנה: להיות בגדול –  יותר טובים.
ונאמר איימן.
(ספוילר: ברימון אין בהכרח 613 גרגרים, ויש כאלה שיכילו אפילו 1200 ויותר. רק אומרים.)

טו בשבט: אבל למה מיובשים אם יש טריים?

יום טו בחודש שבט, הלא הוא ראש השנה לאילנות, הפך לחגיגה שנתית ומהממת של טבע וסביבה:
נוטעים נטיעות, מטיילים וגם – אוכלים הרבה פירות מיובשים.


אבל למה מיובשים?

היום, עם מבחר אינסופי של פירות טריים על המדף, קשה לנו לזכור שפעם, לא מאד מזמן, אפשר היה רק לחלום על פירות טריים מארץ ישראל.

איך אומרים? ‘מסורת היא מסורת’, ועם מסורת לא מתעסקים – ובצדק.
חגיגות טו בשבט כאן בארץ הקודש, ולמזלנו, עדיין חיות, קיימות ובועטות.
אנו רואים בהן הן מחווה נהדרת לאותם הימים, בהם נהגו לייבש את פירות ארץ ישראל הנדירים, ולשלוח אותם בתצורה מיובשת ומשומרת כל הדרך הארוכה ליהדות התפוצות.

שיהיו לכם חגים שמחים וימים טובים!

* אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה.

mango

שווה להירשם לניוזלטר שלנו!

אנחנו לא מציעים חברות לכל אחד. ועם יד על הלב, אנחנו לא שולחים הרבה מיילים. אבל כשכן, חייב להיות בהם משהו טוב. ממש טוב. אתם איתנו?

אנא הזינו שם מלא
אנא הזינו כתובת דוא"ל
אנא הזינו מספר טלפון
אני מאשר שימוש במידע לצורך הפעילות המסחרית של קבוצת החברה המרכזית לייצור משקאות בע"מ ושמירתו במאגר מידע בהתאם למדיניות הפרטיות; ידוע לי שאיני חייב למסור את המידע לפי חוק אך לא ניתן להשתתף בפעילות ללא מסירת המידע. יש לקרוא ולאשר
תודה רבה, פרטייך התקבלו