פעם, באייטיז ואחורה, היה קל לדעת מה העונה לפי מה שמכרו בשוק:
תפוז? הגיע הסתיו.
תותים? אנחנו עמוק בחורף.
אפרסקים? אביב.
ענבים? לקחת מגבת, מטקות ולים.
היום, עם התמעטות הסבלנות והתגברות ההנדסה הגנטית, אפשר למצוא בשווקים פירות וירקות עונתיים, גם מחוץ לעונה.
אבל אין מה לעשות, פירות עונתיים הנאכלים בעונתם – הם הכי טעימים. בדיוק כמו שהטבע התכוון.
קבלו הצצה לזיכרונות של פעם, עם ריחות של פירות שמצליחים ליצור את האווירה המדויקת לכל עונה:
גויאבה היא תמצית ריחו של החורף עצמו.
המכורים? מתוסכלים לנוכח טווח הזמנים הקצר בו היא מופיעה בשווקים, ואלה שסובלים? סובלים בהחלט. מאחר והריח הייחודי לה חודר קירות ודלתות נעולות (בדוק).
במקור, מגיעה הגויאבה מהאיים הקאריביים, מרכז ודרום אמריקה, והיא עשירה בסיבים תזונתיים, וויטמין C, וויטמין A וחומצה פולית.
איך שומרים את הטעם והריח הממכר הזה? נסו להכין מהגויאבה ריבה ביתית קלה, או לייבש בתנור.
שלושה שבועות בלבד פלוס מינוס יש לרשותכם, אלו המשועבדים לכדור האנרגיה הכתום הזה (ואתם כבר יודעים שהם חולפים מהר מהר).
רוצו לשוק, קנו מיליון משמשים בערך והכינו מהם ריבה, ייבשו אותם או טחנו אותם והקפיאו במגשי קוביות קרח,
כך שתוכלו להיזכר בטעם של קיץ, גם הרבה אחרי שנגמר.
בין אם חמוץ חמוץ או מתוק ורך, קיווי קיבל מעמד של גיבור על.
זה, הודות לכמות מרשימה של ויטמין C (המון) בפרי די קטן,
מה שהופך אותו ‘לתרופת סבתא’ עם קבלות תזונתיות כנגד מחלות חורף קרבות.
רוצים לאכול קיווי גם בקיץ (רק בלי חומרים משמרים)? ייבשו אותו בבית. זה קל מאשר אתם חושבים.
אחרי החורף הקר ולקראת הימים החמים יותר של האביב, עצי האפרסק מתמלאים פריחה צפופה וריחנית, ההופכת בהמשך לפירות בעלי טעם עדין.
אפרסקים עשירים בערכים תזונתיים ובהם סיבים, ויטמינים (כמו ביטא קרוטן) ונוגדי חמצון והם גם סבלניים מאד – ומתאימים להכנת מאפים מתוקים, שייקים מפנקים ומגוון רחב של תבשילים (קומפוט אפרסקים, כבר יצא לכם לאכול?).
* אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה.
