אתם מסוקרנים והרימון מחכה.
בואו נתקדם.
למה נזדקק?
1. קערה גדולה
2. סכין חדה
3. סינר
א. לוקחים את הרימון ביד יציבה, וביד השנייה חורצים עיגול סימטרי בחלקו העליון, בערך 3/4 דרך מהתחתית. אמורה לצאת לכם כיפה ובראשה הכתר.
שימו לב: מדובר בסימון דרך בלבד, לא עמוק מדי (שלא ייפגעו הגרגרים) ולא שטחי מדי (תכף תבינו למה).
ב. מתחילים לחלץ לאט ובזהירות את הכיפה מהפרי, עד להסרה מלאה, כשהגרגרים בחלקו העליון של הרימון מסתכלים עליכם בסקרנות – והם שלמים ועגולים.
ג. חוזרים לרגע לשיעור בוטניקה: אם תסתכלו על הרימון מלמעלה, תגלו מחיצות לבנות שהן אלו המגדירות את הפלחים של הרימון.
בעזרת הסכין, חורצים את הקליפה מבחוץ בזהירות בדיוק במיקום של המחיצה.
שימו לב לא לחרוץ עמוק מדי או שטחי מדי ובכל מקרה, לא עד הסוף – מלמעלה ועד למטה.
אמורים להתקבל מספר חתכים התואם למחיצות הפנימיות, כשחלקם התחתון עדיין מחובר.
ד. מניחים את הסכין בצד, ומתחילים לפלח את המחיצות הפנימיות לפלחים מבלי לפגוע בגרגירים תוך שמירה על חלקם התחתון, שעדיין מחובר האחד לשני.
אמור להתקבל מעין “פרח” מחובר לגבעול בלתי נראה כשעלי הכותרת – הם פלחי הרימון עם הגרגרים.
ה. לוקחים כף עץ בינונית והופכים את פרח הרימון המפולח מעל קערה גדולה. מתחילים להכות קלות על כל אחד מהפלחים המופרדים עד ליציאתם של כל הגרגרים.
זה רק נראה מסובך, אך גרגרי הרימון ממושמעים, מתרצים לפקודתכם ונפרדים בקלות.
ה. זהו. יש לכם גרגרי רימון.
אפשר לאחסן בקערה נקייה במקרר, לסחוט או לזלול הכול מעל השיש, בשקט, לבד.
קל ומהיר.
למה נזדקק?
1. קערה גדולה
2. סכין חדה
3. קערה נוספת מלאה במים
4. כף מחוררת
5. קרש חיתוך
א. חותכים את הרימון בשיטת הכתר עד לסעיף ד (כולל).
או – מדלגים על שיטת הכתר בקלילות וחותכים את הרימון לחצי.
ב. למי שבחר בשיטת הכתר: “קורעים” את פלחי הרימון המחוברים, לפלחים בודדים.
בעזרת האצבעות, מפרידים את הגרגרים האחד מהשני לתוך קערה עם מים.
למי שבחר לחתוך את הרימון לחצי: מטביעים את הרימון החצוי בקערת המים ומתחילים “לעסות” את הקליפה ולשבור אותה בעדינות לחתיכות בינוניות (נשמע מסובך מאשר באמת).
לאט לאט הגרגרים יחלצו מהפלחים וישקעו לתחתית הקערה.
החלקים הקלים יותר, כמו הקליפות והמחיצות הלבנות יצופו מעל פני המים.
בעזרת כף מחוררת “נדוג” את החלקים הצפים והבלתי רצויים, ונישאר עם המון המון גרגרים אדומים ומבהיקים בקערת המים.
ג. נסנן את הגרגרים בעזרת מסננת – וטאדאם! קיבלנו גרגרי רימון נטו. בלי קליפה ובפחות מדקה.
השיטה הזו מעט מלכלכת יותר מהאחרות, אבל מצריכה עבודה פחות מדויקת – שזה בהחלט נצרך לפעמים.
למה נזדקק?
1. סכין חדה
2. קרש חיתוך
3. כף עץ בינונית
4. קערה גדולה
א. חותכים את הרימון לחצי.
ב. ביד אחת לוקחים את הרימון החצוי מעל קערה גדולה.
מניחים את הרימון על כף היד השנייה כשגב כף היד פונה למטה, והרימון מונח על חלקה הפנימי.
ב. מייצבים את הרימון על כף היד, וביד השנייה חובטים בעדינות עם כף עץ על קליפת הרימון, עד שגרגרים נושרים ממנה לתוך הקערה. אפשר להפריד מעט את אצבעות היד, כך שהגרגרים ינשרו בקלות.
ג. את הגרגרים שלא נשרו בתהליך החבטות מפרידים עם הידיים. מסלקים את שאריות הקליפות והמחיצות הלבנות. שוטפים ידיים.
זהו!
יש לכם לפחות 613 (בערך) גרגרי רימון אדומים, ואם עבדתם נכון – גם מושלמים.
עכשיו, מה בדיוק אפשר לעשות איתם?
