סימנים, ברכות ומנהגים – מוצאים משמעות בחגי תשרי
אם יש חודש מלא וגדוש בכוונה, משמעות ועשייה חיובית – זהו חודש תשרי. ימים טובים וחגיגיים המחכים לנו בין טיפות שגרת היומיום: ימי חג ומועד, צומות, שבתות וימי חול-מועד ולכולם אווירה מיוחדת ושמחה.
ראש השנה הוא יריית הפתיחה לחודש החגים, והוא היום שבו לפי המסורת היהודית, נבחן האדם על מעשיו, עם תקווה גדולה לתיקונם בשנה העתידה לבוא.
בין ראש השנה ליום כיפור חלים עשרת ימי תשובה – אותם ימים המוקדשים להתבוננות פנימית ובקשת סליחה.
יום כיפור הינו יום מיוחד במינו. שבת שבתון המוקדש לצום, התבוננות פנימית, תפילה או מפגש חברים – כל אחד כפי תפיסתו ורצונו.
סוכות הוא אנחת הרווחה הלאומית שלאחר כיפור, והוא חג שכל כולו שמחה טהורה, גדולה ומענגת:
השמחה שבמשפחה, השמחה שבטבע, השמחה שאנו מוצאים בדברים הפשוטים של החיים – הישיבה המשותפת, הארוחות הטעימות, היציאה לטיולים וההתבוננות בשמיים זרועי כוכבים, מבעד לסכך.
ולבסוף, מגיע חג שמחת תורה – הקינוח וזריקת המרץ האחרונה לקראת חודשי השגרה הארוכים.
לכל אחד מהימים הטובים ייעוד ומטרה משלו, עם שלל מנהגים וסימנים המייחדים אותו.
כאן, בחרנו להתמקד בראש השנה המלא באופטימיות, שמחה ושפע של מנהגים, סימנים וכוונות, המתמקדים למרבה ההפתעה, דווקא במאכלים.
סדר ראש השנה הוא פתיח מסורתי וטעים לסעודת החג. זוהי מעין שעת רצון לאתחול פנימי, ובה שורה ארוכה של “ברכות אכילות” – סימנים מיוחדים בעלי משמעות עמוקה כשרובם, מן הצומח. לכל אחד סיבה, תכלית וברכה לשגשוג, שמירה והצלחה.
בואו נבין מה כל אחד מסמן.
תפוח בדבש
על המיינסטרים של החג והמפורסם שבסימניו מברכים “שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה”.
אבל מדוע דווקא תפוח, ולא פרי אחר?
עץ התפוח הוא אחד העצים המניבים ביותר, עם כמות של פירות גדולה יותר ביחס לעלים.
כך, אנו מאחלים גם לנו שנה מלאה, רוויה וגדושה של עשייה נושאת פרי.
והדבש? טוב, זה קל. הדבש מתוק, וזה בדיוק מה שאנו מאחלים לעצמנו השנה, אבל מעבר לכך הדבש מגיע מהדבורה, ולדבורה יש עוקץ. הדבש מסמל לנו שגם אם נמצא עוקץ ואתגר השנה, הרי שנדע להפיק ממנו חוסן ומתיקות.
תמר
התמר הטעים, בין אם בוחרים במג’הול העסיסי או בתמרים לחים, נועד להמתיק ולקשט את שולחן החג ועליו מברכים “שייתמו אויבינו, שונאינו ומבקשי רעתנו”.
קרא
הקרא הוא סוג של קישוא לבן ובמידה ואין משיגים, גם דלעת או גזר יעשו את העבודה. על הקרא מברכים “שתקרע רוע גזר דיננו, ויקראו לפניך זכויותינו”.
מה מכינים? לביבות, ירקות צלויים בתנור, מילוי לטורטיות או מאפינס.
רוביה
הרוביה מזוהה עם שעועית ה”לוביא” עליה מברכים “שירבו זכויותינו”, עם כוונה לדמות את המוני הגרגרים והגרעינים המתחבאים בתרמילים, לזכויות ומעשים טובים.
מה מכינים? משרים מראש את השעועית, מבשלים במים ומלח ומגישים עם תבלינים.
כרתי
הכרתי ידוע ככרישה (וגם לוף או פארסה) שהוא גבעול ארוך ובשרני, מלא טעם ואופי מיוחד עליו מברכים “שיכרתו אויבינו, שונאינו ומבקשי רעתנו”.
מה מכינים? פאי כרישה, או לביבות כרישה נפלאות, עם בצל מטוגן, ירקות שורש ותבלינים.
רימון
האייקון של ראש השנה הינו אחד הפירות היפים והמלכותיים ביותר, עליו מברכים “שירבו זכויותינו כרימון”. חלק מהמשפחות “שומרות” את הרימון לערב ליל ראש השנה השני מאחר על פי המסורת, יש לברך בו על “פרי חדש”.
סילקא
הסילקא הוא ירק עלי כמו תרד, מנגולד ואפילו קייל, ויש אומרים – גם סלק. על הסילקא מברכים “שיסתלקו אויבינו, שונאינו וכל מבקשי רעתנו”.
מה מכינים? לביבות ירק נהדרות או סלק צלוי.
ראש של דג
הדג הוא סימן למזל ופריון והראש מרמז על הרצון להצטיין, לבלוט ולהצליח בכל מה שאנו עושים’, ומאחר והסימנים הם בהחלט סמליים, אפשר להציב על השולחן דמויות של דג.
על ראש הדג (האמיתי ושאינו אמיתי) מברכים “שנהיה לראש ולא לזנב”.